בעיית התנהגות מול התנהגות בעייתית

לא פעם יוצא לי לשמוע מלקוחות, שלכלב שלהם יש בעיות התנהגות.

וכששאלתי מה בעיות ההתנהגות של הכלב, התשובות נשמעו כך:

הוא אוכל מהרצפה

הוא עוצר להריח כל הזמן במקום ללכת

הוא עולה על הספות כשאסור

הוא גונב אוכל מהשיש

הוא נובח על אנשים שעוברים דרך הגדר או החלון

הוא חופר בורות והורס לי את הגינה

הוא רץ לתוך שלוליות בוץ

הוא קופץ עלינו כשאנחנו חוזרים הביתה

הוא רודף אחרי חתולים

ועוד ועוד...

האם באמת מדובר בבעיות התנהגות, או שבעצם אלו התנהגויות נורמטיביות של הכלב, אבל עבורנו, כבעלי הכלב, הן בעייתיות?

על מנת לענות על השאלה הזאת, נתחיל בלהבין מה היא בעיית התנהגות.

בעיית התנהגות היינה התנהגות שאינה נורמטיבית או מוקצנת ביחס לשאר הכלבים .

לדוגמה: נביחות על מישהו שהולך מחוץ לגדר, זו אינה בעיית התנהגות - זאת הדרך של הכלב להרחיק את האדם הזר.

לעומת זאת נביחות שלא נגמרות גם אחרי שהבן אדם הלך ואי היכולת של הכלב להירגע למשך זמן ממושך היינה התנהגות לא נורמטיבית לכלב ממוצא ולכן נגדיר זאת כבעיית התנהגות.

אם כך, ולכלבים שלנו אין בעיות התנהגות, מה כן יש להם?

לכלבים שלנו ישנם התנהגויות נורמטיביות כגון: הרחה, נביחה, מרדף, ציד, חיפוש אוכל ועוד.

שמושפעות מההרגלים והגנטיקה שלהם.

למשל כלב בעל נטיות גנטיות ווקליות ינבח כנראה קצת יותר מהרגיל(לדוגמה: כלב מסוג ביגל) , וכלב בעל נטיות גנטיות אוראליות ינסה לאכול יותר דברים מהריצפה.

חשוב להבין שכלבים אינם מודעים לחוקים שלנו והעבודה שלנו ללמד אותם מה נכון ומה מותר ע"פ תפיסת העולם שלנו.

לכלב אין שום ידיעה שלאכול אוכל שהוא לא מקערת האוכל שלו זאת בעיה.

לכן, קודם כל, חשוב לסווג את הבעיה:

אם זאת התנהגות בעייתית שמפריע לנו בחיי היום יום והשיגרה? - נלמד את הכלב שלנו כיצד להתנהג באותה הסיטואציה.

במידה ומדובר בהתנהגות שאינה נורמטיבית ואפילו קיצונית נרצה לפתור את הבעיה מהשורש ונוכל לעשות זאת ע"י אבחון בעזרת מאלף מקצועי.