כיצד כלבים לומדים – התניה קלאסית ואופרנטית
- 6 ביולי 2025
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 12 ביולי 2025
לכולנו יש כלב בבית או בעל חיים אחר ומידי פעם עולות השאלות: מה הוא בעצם אומר? איך הוא חושב? איך הוא מבין?
במאמרים הבאים נדבר על כיצד כלבים לומדים ומתקשרים.
חלק א' – התניה קלאסית ואופרנטית
לרוב כאשר מאלף כלבים יגיע אליכם הביתה להדרכה בדרך כלל העבודה הראשונית תיהיה על ידי חיזוק בעזרת חטיפים / ליטופים / מילה טובה וכו'
אז איך בעצם זה משפיע על הכלב שלנו ואיך זה בה לידי ביטוי?
ישנן מספר מתודות שבהן אנו משתמשים בעבודה עם כלבים והפעם נדבר על התניה קלאסית ואופרנטית.
התניה קלאסית – את המושג קבע איוון פטרוביץ' פבלוב אשר היה מדען ופיזיולוג .
פבלוב ביצע ניסוי שבו הציג למספר כלבים גירוי נטרלי ( פעמון ) וגירוי בלתי מותנה – גירוי הגורם להופעת רפלקס באופן טבעי ללא הליך של התניה ובמקרה זה – אוכל.
בכל פעם שצילצל בפעמון פבלוב הגיש לכלבים אוכל, כאשר הכלבים מריחים / רואים אוכל נוצר רפלקס טבעי שבו הכלבים מזילים ריר.
לפעמון עצמו אין שום השפעה על הכלבים אך לאחר מספר חזרות על הפעולה כאשר צילצלו בפעמון הכלבים הזילו ריר עוד לפני הופעת המזון.
ובכך הפעמון הפך לגירוי מותנה.
את ההתניה הקלאסית השלכנו לכלי אילוף "קליקר"
הקליקר משמש כמרקר – קליק = חטיף
הכלב ביצע התנהגות רצויה -> "קליק" (סימנו לכלב שביצע את ההתנהגות הרצויה) -> חטיף – הכלב מקבל צ'ופר על ההתנהגות שעשה.
מה שמוביל אותנו להתניה אופרנטית – את המושג הבא טבע החוקר פרדריק סקינר
התניה אופרנטית – התניה שבה הכלב לומד שתגובתו מובילה לתוצאה מסוימת (נעימה או בלתי נעימה).
לדוגמה: לימדנו את הכלב "אלי" וכאשר הכלב מגיע מקבל חטיף.
הכלב שלנו לעס רהיט בבית ובכך זה הוביל לצעקה / נזיפה על הכלב.
הסרטון הבא הינו קטע מתוך הסדרה "המפץ הגדול" – סדרת קומדיה
נראה את "שלדון" מחזק את "פני" על התנהגויות רצויות שהיא מבצעת ובכך מגביר את ההתנהגות הרצויה ע"י חיזוק חיובי .
וכאשר "לאונרד" אוסר עליו לעשות זאת "שלדון" מתיז עליו מים כ"ענישה" על התנהגות לא רצויה .




תגובות